חברות הפלסטיק בישראל – בניית גשרים לעתיד משותף

תעשיית הפלסטיק הישראלית עומדת בפני צמתים חשובים. עם יצוא שנתי של 2.6 מיליארד דולר המהווה 6% מכלל הייצוא התעשייתי, הענף זקוק להגברת הקשרים הפנימיים כדי לשמור על יתרונותיו התחרותיים. שיתופי הפעולה בין יצרנים מקומיים יכולים להוביל להתפתחויות מרחיקות לכת שיחזקו את מעמד התעשייה הן בזירה הישראלית והן הבינלאומית.

הקמת מסגרות לשתף פעולה

איגוד יצרני הפלסטיקה והגומי בישראל מאגד כ-120 מפעלים ומתמחה בטיפול בנושאים הקשורים למכס על חומרי גלם, תקינה ושיתופי פעולה עסקיים. עם זאת, הפוטנציאל לפעילות משותפת נוספת עדיין רחב. יצירת קבוצות רכישה לרכש חומרי גלם, פיתוח משותף של טכנולוגיות חדשות ויצירת מאגר ידע משותף יכולים להוביל לחיסכון משמעותי בעלויות ולשיפור היעילות בייצור.

המציאות הכלכלית הנוכחית מציבה אתגרים שדורשים תגובה קולקטיבית. תעשיית הפלסטיק הישראלית צורכת בשנה כמיליון טון של חומר גלם פלסטי, כ-30% ממנו מגיע מייצור מקומי וכ-70% מיבוא. רכש משותף של חומרי הגלם המיובאים יכול להביא לעמדה משא ומתן חזקה יותר מול ספקים זרים ולהפחתת עלויות הובלה.

חברות הפלסטיק בישראל – פיתוח טכנולוגיות חדשניות במשותף

שיתוף פעולה בין שחקנים בתעשייה, מוסדות אקדמיים וגופים ממשלתיים יכול לטפח חדשנות, שיתוף ידע ופיתוח טכנולוגיות חדשות. במקום שכל חברה תפתח בנפרד פתרונות דומים, חברות הפלסטיק בישראל יכולות להקים קבוצות עבודה משותפות המתמקדות בתחומי ליבה ספציפיים כמו פלסטיק ידידותי לסביבה, טכנולוגיות מחזור מתקדמות או פיתוח מוצרים חכמים.

השותפויות הטכנולוגיות יכולות גם להתמקד בהשגת הסמכות בינלאומיות. כשחברות עובדות יחד על עמידה בתקנים אירופאיים או אמריקנים, הן חולקות את עלויות ההכשרה והייעוץ ומגבירות את סיכויי ההצלחה.

חיזוק הייצוא המשותף

עם כ-60% מהיצוא המופנה למדינות אירופה, 20% לצפון אמריקה ו-20% לשאר העולם, חברות הפלסטיק בישראל יכולות ליצור קואליציות ייצוא המשלבות מוצרים משלימים. כך, חברה המתמחה בצנרת חקלאית יכולה לשתף פעולה עם יצרנית של מערכות השקיה, ויחד להציע פתרון מלא ללקוחות בינלאומיים.

עתיד תעשיית הפלסטיק בישראל תלוי ביכולתה לבנות קשרים פנימיים חזקים ולפתח פתרונות משותפים. השקעה בשיתופי פעולה כיום תבטיח מעמד מוביל בשווקים העתידיים.